הצורך ברגשות אינו דומה בעצמתו כלל לשאר הצרכים. מהרמב”ם אנו לומדים, שקבלת הערכה היא הצורך החזק ביותר שיש לו לאדם.
הצורך העמוק של האדם בהערכה, והפגיעה בו כאשר היא נשללת ממנו, מבהירים מדוע הפוגע ברגשותיו של חברו ומעליבו בפומבי הוא כה חמור.
“כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא”
המחמאה, מיועדת ליצור את הקשר החיובי בין בני הזוג.
לכשנשאל אדם:”מדוע אתה נשוי?”
ותשובתו תהיה:”יש לנו ילדים משותפים, דירה משותפת, התרגלנו”- זה אדם שענה מדוע אינו מתגרש, אך לא ענה על השאלה שנשאל:”מדוע אתה נשוי?”
בתשובתו הוא מספר, למעשה על האזיקים הכובלים אותו לנישואין בדמותם של הילדים, הדירה וכדומה.
אדם זה אינו קשור לבן-זוגו בקשר חיובי, ברצון להיות נשוי, אלא בחשש מן השלילה הממתינה לו בגירושין.
תפקיד המחמאה הוא לבטל הליך מצוי זה בין זוגות נשואים, ולהפוך את האזיקים שתפקידם לאפשר לברוח, לעבותות של אהבה, שתפקידן לקרב ולקשור היטיב את בני הזוג זה לזה.
נראה שמספר סיבות גורמות לקשיים להחמיא:
1.חוסר חינוך של עידוד. בפן החינוכי מחמאות אינן נשמעות, אלא,רק בחדרי חדרים.
2.במסגרת המשפחה יש קושי נוסף, והוא שעשייתו של בן-הזוג עלולה להיות מובנת מאליה ואף כמתחייבת, ולכן נראה שאין צורך לעודד אותו.
3.צרוף של כנות אישית וטעות בתפיסת תפקידו של העידוד גורם מעצור במתן מחמאות.[אנשים משתמשים במחמאה כדי להשיג רווחים].
4.גורם התחרות, המצוי גם בין בני-זוג, כמעט אין מחנכים כיצד “לפרגן” לזולת.
5.לצערנו אדם נוטה לראות את הרע בזולת יותר מאשר את הטוב, ולכן נאמרים בקלות דברי ביקורת רבים.
[ביקורת נאמרת בספונטניות, אבל על השבח צריך לחשוב ולהחליט אם בכלל לאומרו].
“דרכם של הבריות להעלים את הטובות ולגלות את הרעות”.
משהו קטן:
הנשים יותר מוחמאות מבנות מינן. וזה גורם לחיזוק הביטחון העצמי שלהן יותר מאשר לגברים.
לעומת זאת, התחרותיות והשאיפה למצוינות גורמות לגברים רבים לפחד מכישלון הרבה יותר מאשר נשים. הגבר חי בדרך כלל בחוסר וודאות לגביי שוויו וערכו האמיתי. לכן אם את בתור אישה, תבקרי באופן תמידי את פעולותיו של בעלך, ולא תהיי מרוצה, את תגרמי לכך שערכו ירד מאד בעיניו והפעולות שלו לא יהיו מוצלחות וטובות כמו שהן יכולות להיות.
בעצם כך, נשים מפסידות את כל המתנות הנפלאות שהגבר שלהן יכול להעניק להן. וגם את הפעולות שהוא כבר יעשה, הן לא תהיינה מושלמות.
אלבר קאמי כתב פעם,”באמצע החורף התברר, לי כי בתוכי יש קיץ שאי אפשר להביס”..
אנחנו מבינים שלכולנו יש אומץ ויכולת להתמודד עם תהפוכות הגורל הגדולות ביותר שהחיים מזמנים לנו בדרכנו.