שנה חדשה החלה, שנת תשפ”א, הילדים חזרו למסגרות הלימודים שלהם,להיות הורים לילדים בזמן קורונה, דבר הכי מאתגר שיכול להיות,אין לכך תקדים, אין לכך היסטוריה, אין ספרות, הכול כאן ועכשיו,והתקופה הזאת בוודאי לא תשכח בספרי ההיסטוריה.
אף אחד מאתנו המבוגרים לא למד ב זום,אף אחד לא למד בכיתות קטנות, ומחולקות, קפסולות.אבל, עדיין מדובר כאן בילדים שרוצים לקום בבוקר וללכת לבית הספר או לגן הילדים.
עדיין מדובר כאן בהורים שרוצים לראות את ילדיהם גדלים, ומתפתחים בצורה טובה, ונורמלית.
אז מה באמת עושים?
אחד הדברים החשובים ביותר הוא להבין שילדים רוצים להרגיש אהובים, להרגיש שייכים, ובוודאי קשה יותר בזמן הזה,אנחנו עסוקים בהמון דברים אחרים, ובעיקר בהישרדות, אישית, מקצועית, כלכלית.להיות הורים: האתגר!
-להיות קשובים לילדים, לשוחח עם הילדים כמה דקות בכל יום.
-להבין שהנושא החברתי חשוב מאד לילדים, ולכן,פגישות עם חברים חשובות מאד!כל ילד רוצה להרגיש שאוהבים אותו ושהוא מקובל חברתית!
-לתת מידי פעם תשומת לב רק לילד אחד, כלומר “זמן איכות” עם אחד ההורים.
-להיעזר בילדים בעבודות הבית.
-לעודד את הילדים, לעזור להם, ולא לעשות את השיעורים שלהם במקומם!
התפקיד שלנו כהורים הוא להכין את הילד לחיים האמיתיים.איך הם ילמדו להתמודד בכיתה, ועם החברים וכו…התפקיד שלנו כהורים להיות שם בשבילם, אבל, לא לעשות את הדברים ואת המטלות של הילדים במקומם.אנחנו ההורים צריכים לאפשר לילדים לגדול לצמוח ולהתפתח עם חיבוק אוהב,ולא עם הגנת יתר, “חיבוק דב”.
עם דגש על יכולת להתמודד עם הדברים שקורים בחיי היומיום.ציטוט: “אהובי ואחי -תאמינו לי אשר מה שהיו הצדיקים הראשונים להשיג בכמה ימים וחודשים אפשר כעת לתקן בשעה אחת…חס הקב”ה על עולמו ומוריד קדושתו למטה”.
[רבי אהרון הגדול מקרלין]
אני אימא ואתה אבא אנחנו כאן בשבילך
