מאוהבים באהבה
אם נשאל בני-זוג מה קושר אתכם זה לזה?
יתכן שלא יידעו להשיב על כך תשובה מפורטת, הם פשוט חשים תחושת נועם בשהותם תחת קורת גג אחת.
עם חלוף השנים והשינויים שעוברים על בני הזוג, נראה שפעם זה היה אחרת, התנהגת אליי באופן שונה, פעם היית מרבה לשוחח עמי וכו’…
מקובל לומר שאי-אפשר להגדיר את מושג “אהבה”.
הקושי נעוץ בעובדה שאהבה היא תהליך רגשי, וקשה לאדם לבטא את תחושתו ולהבהירה לזולתו במילים, כשם שאדם אינו מסוגל להסביר ולנסח במילים את טעמה של סוכריה המצויה בפיו.
האהבה לרוב גבוהה מכל דמיון ויש לה כוח אדיר – היא מסוגלת להוציא את האדם מכל עיסוק ולמנוע ממנו חשיבה על דבר נוסף.
כשאדם אומר:”אני אוהב אותך”, הוא מבטא במילים את תחושת ההנאה אשר הוא חש ברגשותיו, הכוונה: אני נהנה מאד להיות במחיצתך, אני נהנה שאכפת לך ממני, אני נהנה להעניק לך.
כאשר אוהבים מישהו מעניקים לו את צרכיו בשפע.
כאשר נותנים לזולת , מתפתחת אצל הנותן אהבה למקבל .
בהענקתו הוא שותל את שתיל האהבה בלבו שלו, וככל שיתן יותר, ייהפך השתיל לעץ גדול ועבות.
תפקידה של האהבה הוא ליצור קשר עם הזולת, בסיוע ההנאה שבה, אולם רוב האנשים, רואים בטעות את ההנאה כמטרה בפני עצמה, ולמעשה אינם מאוהבים בבן-הזוג אלא מאוהבים באהבתם, נמשכים אל ההנאה שהם חשים בקשר אל בן-הזוג.
לכן אצל רוב האנשים ישנו חיפוש מתמיד אחרי חוויית האהבה, תוך דילוג על הקשר העמוק בין בני הזוג, שהוא הדבר החשוב שאמור להיווצר ביניהם.
כמו הילד המעדיף ללקק את הממרח מעל פרוסת הלחם, תוך דילוג על המטרה -אכילת פרוסת הלחם.
ספור קטן:
הרב פגש אדם שאכל דגים בתאוותנות רבה.
שאלו הרבי ספק בשאלה ספק בגערה:
אדוני, מדוע אתה אוכל דגים?
האיש היה מופתע לשמוע את השאלה המוזרה, והשיב:
מדוע אני אוכל דגים?
אני אוהב דגים, ולכן אני אוכל דגים.
הרבי שציפה לתשובה זו, לא הרפה, באומרו: שקר הדבר, לא דגים אתה אוהב, אלא את עצמך.
במה תיבחן האהבה אם היא אהבה עצמית, או אהבת הזולת?
