אם נשאל בני זוג מה קושר אתכם זה לזה, יתכן שלא ידעו להשיב על כך, הם פשוט חשים תחושת נועם בשהותם תחת קורת גג אחת.
עם חלוף השנים והשינויים העוברים על שני בני-הזוג, כדאי להם להאזין להערות ולרמזים על התקופה שעברה. כאשר הבעל אומר לרעייתו: “פעם היית אחרת, או פעם התנהגת אליי באופן שונה, או כשהרעיה אומרת לבעלה: “פעם היית מרבה לדבר עמי, פעם היית יוצא עמי, וכדומה.
אצל זוגות מסוימים עשויה להתפתח בעיה עמוקה,כאשר,למשל, האישה, נעשית עצמאית, בעקבות התפתחות מקצועית או לימודית.
יש גברים שהדבר גורם להם להערכה רבה לרעייה, ויש גברים המעדיפים “אישה קטנה” והדבר מקשה על מערכת היחסים, כיוון שניגודי במגמות משפיעים על הקשר הרגשי.
אישה החשה שבעלה אינו שבע-רצון מהמצב החדש, טוב תעשה אם תרבה להתייעץ עמו כדי להעניק לו תחושה שהתקדמותה אינה פוגעת בחשיבותו בעיניה. בכך היא תגרום גם לשמירת הקשר וגם למניעת מאבק עמה.
נכון יעשה גם הבעל אם יקפיד להתייחס לדרישותיה של רעייתו כבעבר.
הרב דסלר זצ”ל, כותב אף הוא על אהבת הזולת ועל הדרך לבנות אותה.
הוא מיסב תשומת לבנו שכאשר אוהבים מישהו מעניקים לו את צרכיו ובשפע. כלומר, הנתינה לזולת באה כתוצאה מאהבה לאותו אדם. אולם, כשנעמיק בקשר שבין הנותן למקבל נבחין שיותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה, האהבה נוצרת בעקבות הנתינה. כלומר:
כאשר נותנים לזולת, מתפתחת אצל הנותן אהבה למקבל.
בהענקתו הוא שותל את שתיל האהבה בלבו שלו, וככל שייתן יותר, יהפך השתיל לעץ עבות.
הרב דסלר זצ”ל:
על כן נאמר כי אהבה זו באה על ידי השלימם זה את זה.
“כל שאין לו אישה …אינו אדם שלם, ובהיות האדם לבדו הנהו חסר, כי לא יוכל למלא את תפקידו.
על כן בהיותם נותנים השלמה זה לזה יאהבו זה את זה, וזהו אשר כל שאיפותיהם היא ליתן ולהשפיע נחת ועונג זה לזה”.
“הקשר הטוב בין איש ואשתו יהיה כאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה, אז אהבתם לא תיפסק וחייהם ימלאו אושר ונחת כל ימיהם אשר יחיו עלי אדמות”.
סיפור קטן:
יום אחד, הובל חולה שסבל ממחלה קשה[לא עלינו] לחדר בבית חולים.
בחדר, סמוך לחלון כבר שכב חולה אחד.
כאשר היו השניים לידידים טובים, נהג החולה ששכב ליד החלון להביט החוצה ולענג את שותפו לחדר בתיאורים מלאי חיים על העולם שבחוץ.
תאר את יופיים של עצים, פרחים, ציפורים וכו.
לילה אחד בעת התקפת שיעול קשה, החולה ששכב ליד החלון נמצא ללא רוח חיים.
והחולה האחר ביקש שיציבו את מיטתו ליד החלון, האחות התורנית נענתה לבקשה, אבל כאשר התבונן החולה מבעד לחלון גילה דבר שהעביר רעד בגופו, החלון פנה אל עבר קיר לבנים חשוף.
חברו לחדר בדה את כל המראות הנהדרים שתיאר, מחווה של אהבה שנועדה לגרום לעולמו של ידידו להיות קצת יותר נעים בימים הקשים שהוא עבר.
הוא פעל מתוך אהבה נטולת אנוכיות.
הסיפור הזה יכול לשנות את האופן, ואת זווית הראייה שבה אנחנו מתבוננים על החיים.
כדי לחיות חיים מאושרים יותר, ומלאי סיפוק, עלינו לבחון את זווית הראייה
שלנו ולשנותה כאשר אנחנו נקלעים לנסיבות לא קלות?
ולשאול את עצמינו בכל פעם מחדש, “האם יש דרך נבונה יותר, נאורה יותר, להתבונן במצב הזה, שלכאורה נראה שלילי?
